דנה כותבת יומן

דנה כותבת יומן / סמדר שיר:(תקציר)

דנה היא ילדה שמספרת על אורח חייה ועל כל העובר עליה בתום  יום הלימודים, בתום פעילויות, ועוד.
לדנה יש חברה מאוד מאוד טובה ושמה עינת. עינת צרפתי.  הן מדברות כל הזמן בטלפון לאחר יום הלימודים. מספרות זו לזו את סודותיהן, את העובר עליהן ועוד. דנה ועינת חברות טובות ולומדות באותה כיתה. דנה מספרת לעינת על סודותיה ומביניהן סודה הוא שהיא כל הזמן חושבת על ילד מכיתתה, תמיר. ילד שהיא מחבבת מאוד. כל הזמן דנה מדברת עליו עם עצמה. אצל משפחתה של דנה אין כזה דבר סודות. אך ערב אחד שמעה דנה כאשר יצאה מחדרה את הוריה מדברים. מדברים עליה. כך הסיקה דנה , כך שמעה גם. היא שמעה שהם לוחשים את שמה ומדברים על התנהגותה בשיעורים.
לפתע שמעו הוריה של דנה את אחיה הקטן, עמרי צועק משנתו. כנראה חלף מולו איזה חלום רע. מה עלה בראשה של דנה כאשר שמעה את אחיה צועק, דנה הייתה צריכה להיכנס שוב לחדרה כי זה אכן ברור שהוריה יגיעו אל חדרו של עמרי ששמעו את צעקותיו. כדי שלא יחשדו בכך שדנה האזינה להם.
בסוף מסתבר שדנה צדקה, הוריה דיברו על כך שבשיעורים היא חולמת בהקיץ יותר מידי ומפסידה חומר רב.
דנה לא עושה את שיעוריה בסוף. ומתלבטת מה לעשות לגבי ששמעה את הוריה מדברים עליה. בדרכם של הוריה אל חדרו של עמרי ראו את דנה במסדרון מאזינה להם ושאלו על כך. אך דנה סיפרה שרצתה רק ללגום קצת מים.
לאחר זמן מה נרדמה דנה ולמחרת בבוקר עינת סיפרה לדנה שקיבלה את הזמנתה של נורית, ילדה מכיתתן , ניתן לקרוא לה " מלכת הכיתה". נורית ערכה מסיבה ולא תמיד היא מזמינה את כולם , רק את אלה שמועילים בראשה לצורך או את חבריה לכיתה הטובים. עינת הוזמנה וממש הופתע אך דנה לא הוזמנה והתבאסה. אבל בהליכתן לבית ספר יחד, פגשה דנה בנורית וסיפרה לה נורית שהיא מוזמנת למסיבתה אבל בתנאי שתביא את גיטרתה. דנה התלבטה אך בסופו של דבר ביום המסיבה באה היא ועינת וכל המוזמנים אל ביתה של נורית .דנה לא נגנה בגיטרה כי כולם לא האזינו לה והיו בעניינים  בסופו של דבר נגמרה המסיבה וחזרה דנה אל ביתה.
למחרת חשבו כל הילדים שמורתם שולה שכבר התחתנה לדעתם, בהריון. הילדים מביעים את דעתם על כך וחשים שמורתם אכן בהריון. אמא של דנה אינה מרוצה לגבי כל העניין היא חושבת שמורות לא יכולות להרות בזמן הלימודים ואחר לקחת חופשה ותלמידיה יקבלו מורה מחליפה. אך בסוף הוועד של הכיתה כתב למורה שולה על כך שזה לא יתכן. ואז יום למחרת המורה אמרה שהיא אינה בהריון היא רק עלתה קצת במשקל.
יום חדש הגיע ועינת התקשרה אל דנה. היא סיפרה לה שהיא פגשה במישהו נורא חמוד. היא אמרה שהיא ממש מאוהבת ושהוא פשוט מושלם. היא ביקשה מדנה שתבוא אליה אך דנה לא יכלה. אז לפתע לאח כמה דקות הגיעה אליה עינת ואמא של דנה פתחה לה את הדלת. הא קראה לדנה . דנה באה אל פתח הדלת וראתה שהיא אוחזת בכלב. כלב קשור. חמוד. פודל. וזאת הייתה אהבתה של עינת . הסיקה דנה  למרות שהבינה שאהבתה היא של כלב ושל דנה היא אהבה של אדם , עדיין חושבת דנה על תמיר ועדיין היא אוהבת אותו.
יום אחר הגיע לדנה , יום בו אמה ביקשה ממנה להתקשר אל ד"ר ארד, רופא השיניים שלה.  תמיד אומרים שרופאי שיניים הם רופאים מפחידים. כך אמר גם אחיה של דנה, עמרי. דנה לא ידעה מה לעשות ובתום יום הלימודים כשחזרה הביתה לא התקשרה אל ד"ר ארד. אמה אמרה לה שזאת אי אחריות . ודנה לקחה עצמה בידיה וניסתה יום למחרת להתקשר לפני שתגיע הביתה שתגיד לאמה שהתקשרה הפעם וקבעה תור. בסופו של דבר קבעה תור לאחר ניסיונות רבים והלכה לרופא השיניים. הכל היה בסדר גמור ודנה התגברה על הפחד וכך עברה בשלום את התור לרופא השיניים והסיקה שרופאי השיניים לא כל כך נוראיים ומפחידים לאו דווקא הם נחמדים מאוד.
בכיתתה של דנה יש זוג , זוג של הכיתה שביחד עוד מהלידה. שמם מיכל ורוני שאימותיהם היו גם הן חברות עוד מהילדות.
יום אחד הפריע ביניהם איזה מבחן לקבלת דרגה גבוה במתמטיקה והם הבינו שרק אחד יכול לזכות. כך זה שיבש ביניהם למרות שבסופו של דבר מישהו אחר זכה בקבלת התואר.
לאחר זמן מה דנה רצתה ללכת אל בית הספר עם הג'ינס השחור שלה. אך הרוכסן של מכנסה לא התאים לה. דנה השמינה. וניסתה להוריד את משקלה. היא חששה שקיבלה את הגינאיים של אימה שהיא רחבה ואביה רזה וגבוה. אך למרות הכל היא לא חושבת שאימה רחבה אלה קצת אוכל הרבה. היא התעלמה מכך. והיא ניסתה יותר ויותר לרדת במשקל בין הימין. היא הצליחה סוף סוף לאחר זמן רב. אך כבר התייאשה ולא רצתה ללבוש את מכנסה להם חיכתה זמן רב כדי שתוכל ללכת עימם לבית הספר. אך לבסוף לא הלכה עימם למרות שירדה במשקל.
בכיתתה של דנה יש פירושים לשמות הילדים בכיתה ודנה לא הבינה מה פירוש השם שלה. ואימה אמרה לה שזהו שם יפה. ולא חייב לקרוא לה בשם לו פרוש. רוב הילדים בכיתתה נקראו על שמות סביהם וסבותיהם שנפטרו עוד לפני שנולדו. ויש ילדים שנקראו בשמם לפי משהו שונה אך דנה נקראה כך בעקבות כך שהוריה אהבו את שם זה.
הגיע יום הנישואין של הורי דנה ועומרי. הם הלכו למסעדה בעזרת שכנועים רבים. למרות שלא הסכימו בתחילה.
עמרי עשה בעיות במסעדה וכך נגרם להפרעות והנאה במסעדה. גם דנה הפריע ולבסוף הלכו מהמסעדה. הוריהם כעסו מאוד.
יובל ילד בכיתתה של דנה הגיע לבית הספר עם שיעורים. ודנה וכל שאר ילדי הכיתה לא. מפני שלא הבינו את השיעורים.
הם רצו להעתיק מיובל כדי שלא יענשו בגלל שמורתם הייתה מורה  קשוחה בבית הספר. הכי קשוחה בבית הספר.
יובל לא הסכים להעתיק ומיד התחילו משפטים להיזרק לכל עבר. היו ילדים שלא רצו להיות חברים של יובל ועשו עליו חרם לגבי כך והיו ילדים שלא הגיבו כמו דנה.
המורה הגיע לכיתה ואמרה שהשיעורים שנתנה הם שיעורים לכיות הגדולות מאיתנו. וכך יובל ביקש סליחה מהילדים על מעשיו וגם התלמידים האחרים לא עשו עליו חרם.
פעם אחת דנה קמה ממיטתה על רגל שמאל וכל יומה היה יום שחור. תקף אותה כאב ראש, אמה של דנה שמה לה לאכול ממרח ביצים שהיא לא אוהבת ממרח ביצים, בשיעור התעמלות נפלה מהסולם, בשיעור מלאכה נדקרה ממחט, בשיעור מולדת כמעט אחרון לאותו יום כמעט נרדמה ועוד. כך היה לדנה יום שחור בעקבות זה שקמה על רגל שמאל.
סבתא של עינת עברה לגור אצל ביתה בגלל שכבר הזדקנה. ולעומת זאת סבתא של דנה ממזמן עברה לבית אבות. עינת סיפרה שהיא ספרדייה ופולנייה ושדנה פולנייה ורוסיה וכך הסיקה שהיא אשכנזייה שאשכנזיים שולחים ישר את הוריהם לבית אבות ושספרדיים שולחים את הוריהם את בתיהם  כך זה סכסך ביניהן אך בסוף הסיקה דנה שסבתא לא משנה היכן היא גרה תמיד תהייה סבתא ולא תשתנה.
יום אחד גברת תבורי, המורה שהייתה צריכה היות בכיתתם של דנה ועינת לא הגיעה מפני שאימה נפלה במדרגות ושולחה לבית החולים. כך אמרה לתלמידים ושיעשו את השיעורים בשקט ויחכו לסוף השיעור וילכו הביתה  התלמידים לא הקשיבו לה והתפלחו מבית הספר. דנה ראתה בנוגע לכך כהתנהגות לא רצויה ולא עשתה זאת למרות השכנועים של חברתה הטובה עינת. כך ישבה וחיכתה דנה שעה שלמה עד הצלצול של סוף השיעור. שעה של בדידות.
יום אחד אמה של דנה קנתה אוכל ומצרכים. שאלו עמרי ודנה אותה מה קנתה להם והיא אמרה מתנה ענקית. הם חיכו למתנה ובסוף אמרה שהיא תגיע מחר במשאית. הם ניסו לשער מה קנתה להם עד שגילו שקנתה להם אופניים בהם יוכלו לנסוע וכך לשמור על כושר. הם לא אהבו את המתנה והמתנה נשארה אצל חדרם של הוריהם שנים.
אמא של דנה דיברה בטלפון עם חברת ילדות שלה והיא מארחת אותה את בעלה ואת בנה בביתה.
היא אומרת לדנה שבנה נמרוד יגיע ושתעסיק אותו בדברים. ילכו לסרט, שתראה לו את העיר ועוד.
היא מגיבה בכעס בגלל שלא התייעצה איתה ולבסוף נמרוד לא מגיע ודנה אומרת שזהו הפסד. הוא יכל לנסות ולראות כמו שהיא ניסתה והתפשרה.
יום אחד דנה הייתה מאוד עייפה ולא היה לה חשק לעשות דברים. והיא לא רצתה ללכת לבית הספר. היא חששה אם לספר לאימה אך היא פתרה זאת בכך שעשתה עצמה חולה. היא לא הצליחה ואז סיפרה לאימה שהיא עייפה מאוד. אימה נתנה לה להישאר בבית חד פעמי ודנה השתעממה לאחר שהתעוררה משנתה. כך אימה לימדה אותה מסקנה שלא כדי לה להישאר בבית כי אי אפשר לצאת לשום מקום.
אבא של דנה קיבל זוג כרטיסי טיסה ללונדון  בחינם בעקבות עבודתו . הם רצו לחלוק זאת עם דנה ושאלו את דעתה. דנה לא הסכימה. ולאחר זמן מה שינתה את דעתה. רצתה להגשים את חלומם כדי לנסוע לחו"ל ושיהיה להם נחת.
בלילה הודיע הבוס של אביה של דנה כי קיבל התקף לב ונמצא באישפוז וכך לא יכול לצאת לטיסה.
כי צריך לשמור על המשרד. כך התבטלה הטיסה.
דנה התבקשה להכין חיבור על המשפחה בעת יום המשפחה. היא לא ידעה על מה לכתוב את חיבורה והוריה סיפרו  לה איך נפגשו והיכן נפגשו. על זה כתבה דנה ומורתה לאחר הבדיקה החמיאה לדנה על מה שרשמה ועל איך שכתבה. היא הציע לה לרשום זאת בעיתון הילדים ודנה לא כל כך רוצה. אימא שלה מנסה לשכנעה אך אין התקדמות.
דנה קיבלה מסר מעינת שאין שעת אפס וכמסורת בכיתתם צריך להודיע לכל אחד לפי הסדר שקבעה המורה.
דנה צריכה להתקשר אל יריב  והיא לא רוצה. היא מתלבטת. היא רוצה להתקשר במקום אל תמיר. היא ניסתה להתקשר אליו אך הוא לא היה בבית ונסתה שוב ושוב עד שחלמה שהוא עונה לה והוא אומר לה שתיתן לו לנחש אנחנו יוצאים לסרט. דנה מפנטזת ובסוף אומרת את המסר ליריב.
דנה שקיבלה מצויין בחיבורה על משפחתה בסוף כתבה בעיתון את החיבור אך בלי שמה. אימה לא מבינה מדוע. אך דנה מגלה שאימה הייתה פעם סופרת ומשוררת והיא שמרה בקופסה שהוציאה מהבוידעם מחברות רבות בהן יש את יומניה, ספריה ושירה שכתבה אימה . דנה רוצה לספר לקוראים את שכתבה אך היא שומרת על כך בסוד וכך מכבדת את מה שרוצה אימה.
                                                             סוף